החלום

חלק א

אתמול חלמתי חלום ואתה הופעת בו.
בחלום התקשרתי אליך אחרי שלא דיברנו יותר משנה.
“אני באה” אמרתי כאילו רק אתמול דיברנו “אני רוצה שתלבש שחור”.
שמעתי את ההפתעה בשקט שלך. לא חיכיתי לתשובה ממך. בתוך תוכי ידעתי שמאז הלילה האחרון שלנו חיכית לטלפון הזה שיגיע.
הייתי בטוחה בעצמי. איזו יהירות נכון?

הדרך אליך הייתה מפותלת וחשוכה. עצים גבוהים בצדדים מסתירים את מעט האור מהכוכבים בשמיים.
הלב שלי דפק. הרבה זמן שלא שמעתי אותו פועם בכזו התרגשות.
כל הדרך חייכתי.

שתי דפיקות. הסימן הקבוע שלנו שמציין את כניסתי. החיוך עדיין היה מתוח על פניי. התסריט בראשי היה ברור כמו מים צלולים.
הדלת הייתה פתוחה. סקרתי את החלל מהכניסה אבל אתה לא היית שם.
הדם צנח כמו התרסקות של מטוס.
“מה את עושה כאן?” הופעת מתוך חדר השינה כשאתה לבוש בג’ינס כחול וחולצת פולו לבנה. “בשביל מה חזרת?”
לא ידעתי מה לענות לך. השפלתי את מבטי אל הריצפה. מה חשבתי לעצמי? מה אני באמת עושה כאן? אני עד כדי כך אטומה לרגשות שלו?

התסריט התחלף בסרט מוכר. המבט שלך אמר לי הכל. אהבת אותי כמו שאף אחד לא אהב לפניך ואחריך. ידעת שהלב שלי שייך לאחר ועדיין נשארת לחבק ולהכיל. מחית דמעה אחר דמעה. הרגשת על בשרך את הכאב הפנימי שלי. נתת לי את כל מה שיכולת וזה לא הספיק לי.

“לא לבשת את מה שביקשתי” אלו היו המילים שהצלחתי למצוא בתוך הכאוס שהיה בראשי.
“דנה” התקרבת אלי והצמדת את המצח שלך לשלי. מרגיע את הסערה שבתוכי רק מהמגע שלך “אני לא יעמוד בסיבוב נוסף. ריסקת אותי”
שקט. אף מילה לא נאמרה. מה כבר יכולתי לענות לך? אני כאן אבל לא יכולה להתחייב. אני רוצה את היום, לא את מחר.
“אתה מכיר אותי” לחשתי בקול מקוטע לאחר מספר שניות שהרגישו כמו שעות “אולי כדאי שאלך” ניתקתי את עצמי ממך ופניתי לכיוון הדלת.
“אל תלכי. חכי רגע” עצרת בעדי ונעלמת אל חדרך.
חיכיתי.

חזרת כשאתה לבוש בשחור. הטי שרט שבחרת הדגישה את הזרועות השריריות אליהם התגעגעתי. הזרועות שנתנו לי כל כך הרבה ביטחון ויציבות.
המבט שלי נבלע בתוך עיניך השחורות הצמאות ליחס ממני.
התקרבת אלי עד שיכולתי להרגיש את הנשימות הקצובות שלך. התיישבת על הברכיים כשאתה לא מסיר את המבט שלך מהמבט שלי, זרועות מאחורי הגב. נתת מבט אחרון אל תוך עיניי ואז השפלת את העיניים אל הריצפה.
לא הוספת אף מילה. חיכית בסבלנות.
עמוק בתוך תוכך רצית שאשאר וידעת שזה מה שישאיר אותי כאן.

חלק ב

החלום – חלק ב

רק מלהסתכל עליך מלמעלה, הגחלים שגססו בתוכי החלו לבעור שוב.
חגתי סביבך כמו טורף המסמן את הטירטוריה שלו. התכופפתי אליך, ועם האגודל הרמתי את פניך אלי דרך הסנטר.
לא זזת. בקושי נשמת.
העברתי את אצבעותיי על שפתייך המפתות וליטפתי את עור פניך הרך כתינוק. אתה השענת את ראשך בתוך כף ידי, הרפית את העבר.
התגעגעתי למגע שלך. לנוכחות שלך בחיי.
נשכת את השפה התחתונה. הנשימות שלך התגברו.
“התגעגעתי” העזתי להגיד ואתה חייכת אלי “אני רוצה אותך” אמרתי כשאני צוללת עמוק במסדרונות עיניך.
“את יודעת שאני שלך. תמיד הייתי ותמיד אהיה”
אחזתי בשתי ידי את ראשך והצמדתי את פי אל פיך. הרגשתי שאני חייבת לטעום אותך. לשאוב אותך לתוכי.
עצמתי את עיניי ונתתי למתיקות שפתייך לחדור מבעד לסדקים שסביב ליבי.
הלשון שלי התפרצה פנימה וחיפשה פרטנר לרקוד איתו. אחח איזה ריקוד חושני זה היה. רק מהנשיקה התחתון שלי הדיף ריח של תשוקה חזקה.
השכבתי אותך על הגב והתיישבתי על פניך. הרמתי את השימלה והסטתי את התחתון הצידה.
הלשון שלך טיילה ברכות בשבילים המוכרים. אספה אליה זכרונות ישנים.
הדבקתי את עצמי אליך עוד. בקושי השארתי פתח לאוויר. ואתה… אתה שאפת אותי אליך.
כמו צייר מרחתי על פנייך את הרטיבות שהתמלאה בי. הכוס שלי בער וכמו מגנט נמשך לקור של הלשון שלך שוב.
“אני רוצה אותך” לחשתי אל תוך אוזנך ונשכבתי עליך. מחככת את הדגדגן שלי בזיקפה הבולטת מבעד למכנס השחור.
הפכת את היוצרות והשכבת אותי על הגב כשאתה מעלי.
“עוד לא” חייכת מרוצה “חכי בסבלנות”. זהיתי את הברק בעיניים כשהמילים יצאו מפיך. אני אוהבת איך שאתה הופך מנטרף לטורף.
ישבת בפישוק, שולט באוויר שנכנס לריאותיי. פתחת את הרוכסן לאט. הפעם היה זה תורי לנשוך את השפה.
כמו אריה כלוא הזין שלך השתחרר החוצה ונעמד גאה מול פניי. העברת אותו על שפתיי ואסרת עלי עדיין לטעום. הרגשתי כמו ילדה בחנות ממתקים בלי יכולת לקנות דבר.
מחיתי.
התחננתי.
אבל אתה השתקת אותי עם סטירה מהזין היפה שלך. הריח שלך התפשט בכל חלקי גופי ושיכר אותי.
“עוד רגע אתפוצץ” אמרתי בתחינה “בבקשה”
החיוך.. החיוך שלך תמיד המיס אותי.
דחפת את הזין שלך בין שפתי שנפתחו בשמחה עמוק אל תוך גרוני.
“תרגישי” ציווית. ואני הרגשתי. הרגשתי איך הלב שלי מתמלא אליך.
אפילו לא הורדת את התחתונים ממני כשהחלקת עמוק אל תוכי.
תפסתי אותך בישבן בזמן שאתה מתחכך בתוכי.
נישקת אותי נשיקה רטובה.
הזכרת לי איך זה להיות בתוך מערבולת שסוחפת אותי הרחק מהמציאות.
הזכרת לי איך לשכוח את הכאב.

התעוררתי עם דופק מהיר וזיעה קרה. שוכבת במיטה ומסרבת לפקוח עיניים. אני רוצה לחזור לשם עוד קצת אבל התמונה נעלמה. נשאבה עמוק אל הבור השחור.
המים במקלחת מצננים את גופי, אבל אפילו הם לא מצליחים לשטוף את התחושה שהרגישה כל כך אמיתית.
יושבת על המיטה עטופה במגבת לבנה ובוהה בטלפון, אולי הגיע הזמן לשלוח לו הודעה….

@חלק ג נמצא אצל כל אחד בדמיון.. תרשו לעצמכם להפליג 😘

4 מחשבות על “החלום”

לתגובה